מסאס ואח' נ' (2007) בע"מ

פסק דין

1.עניינה של התביעה הנדונה היא בעסקה לרכישת ערכה לימודית על ידי התובעים מהנתבעת, אשר מיועדת לחטיבת ביניים ולימודים תיכוניים.

העסקה היא על סך 4,000 ₪ ובוצעה בביתם של התובעים.

התובעים טוענים כי נציג הנתבעת הגיע אליהם הביתה והבטיח כי הביקור שלו אינו כרוך בכל תשלום, הוא ישב אצלם כשעתיים, לחץ להשלמת העסקה, ובסוף נכנעו התובעים ורכשו את הערכה ושילמו את תמורתה.

לאחר מספר ימים הודיעו גם בעל פה וגם בכתב על ביטול העסקה טרם שעברה התקופה של 14 ימים.

הם טוענים כי חשבו על זה ביתר שאת, שקלו את העניין, והגיעו למסקנה כי אינם מעוניינים בעסקה, לפיכך הודיעו על ביטול העסקה תוך פחות מ- 14 ימים.

הם עותרים לקבלת החזר התשלום, וכן פיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה להם בשל אי היענות הנתבעת לפניותיהם החוזרות והנשנות לביטול העסקה.

2.הנתבעת טוענת כי נציג מטעמה הגיע לתובעים לאחר תיאום מראש, ישב איתם כשעתיים והסביר להם ולבן שלהם על מהות הערכה, סיפק להם שתי ערכות וגישה לאתר האינטרנט, וכי אין מקום להורות על ביטול העסקה היות וסופקו להם דיסקים המופיעים תחת ההגדרה "פסולי ביטול" שהם ניתנים להעתקה.

3.היום התקיים דיון בפניי אשר חזרו בו התובעים על טענותיהם. נציג הנתבעת זנח את הטענה שאין אפשרות לבטל את העסקה היות והדיסקים הם "פסולי ביטול", וטען כי אין המדובר בעסקת רוכלות שניתנת לביטול תוך 14 יום.

בעניין זה הפנה נציג הנתבעת לפסק דין שניתן בתיק ת' 1294/08 בבית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון.

נציג הנתבעת טען עוד כי ניתנה לתובעים אפשרות גלישה באתר האינטרנט ולכן לא ניתן לבטל את העסקה.

לעניין אותו אתר טען נציג הנתבעת כי בגלישה הראשונה על ידי התובעים באתר נפתחה בפניהם חוברת הסברה לכך שבמידה ויבוטל המנוי יחויבו התובעים בסך 497 ₪.

בעניין זה התובעת טענה כי נתון זה כלל לא הובא לידיעתם במהלך ניהול המו"מ ולא הועלה בפניהם כלל וכלל.

4.בסעיף 14 (א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א – 1981 נקבע כי:

"בעסקה ברוכלות רשאי הצרכן לבטל את ההסכם –

(1) במכר – מיום עשיית ההסכם עד 14 ימים מיום מסירת הנכס או מיום קבלת הפרטים שנקבעו בתקנות לפי סעיף (ד) לפי המאוחר מביניהם.

בסעיף 14 (ב) לאותו חוק נקבע כי:

"משבוטל הסכם לפי סעיף (א) –

(1) ישיב העוסק לצרכן את התמורה ששילם..."

המונח "רוכלות" הוגדר בסעיף 8 לחוק כדלקמן: